במדינת ישראל חיים מתמודדי נפש רבים. בעקבות המחלה נפגעת העצמאות שלהם ברמה כזו או אחרת וכן התפקוד הכללי שלהם. כדי שיוכלו להשתלב במארג החיים, מוענקת להם תמיכה חיצונית בצורת סל שיקום – מקבץ שירותים הכוללים תמיכה וליווי. באילו שירותים מדובר? כיצד ניתן לקבל אותם? זאת ועוד, יפורט בהמשך המאמר.
ראשית, מהו סל שיקום?
מדובר בסל שירותים עבור מתמודדי נפש. מטרת הסל היא לאפשר שיקום מירבי עבור אוכלוסייה זו, לסייע לעצמאותם, לשפר את איכות החיים שלכם וכן לעודד השתלבותם בקהילה ובמארג החיים. מתמודדי נפש הם אנשים בעלי קשיים תפקודיים המתקשים בהתנהלות עצמאית. בעקבות זאת, נחקק "חוק שיקום נכי נפש בקהילה". סל שיקום לנפגעי נפש הינו אישי עבור כל מתמודד נפשי ומותאם לצרכיו ורצונותיו.
תנאים לקבלת סל שיקום
על פי "חוק שיקום נכי נפש בקהילה" סל שיקום לנפגעי נפש ניתן לכל אדם שהוא תושב ישראל, בן 18 ומעלה, בעל מגבלה נפשית מאובחנת, ונקבעו לו 40% נכות נפשית לפחות, על ידי ביטוח לאומי. משמע, כדי לקבל שירותים הכלולים בסל, בריאות הנפש של אותו אדם אמורה להיות לקויה, במידה שמשפיעה על התפקוד היום יומי שלו.
לעומת זאת, ישנם תנאים המונעים ממתמודד נפש לקבל את הסל. ראשית, אם האדם אינו נמצא במעקב אצל פסיכיאטר באופן סדיר. שנית, אם אותו מתמודד נמצא תחת התמכרות פעילה לסמים ו/או לאלכוהול. בנוסף, אדם המתנגד להליך ולא מעוניין להגיש בקשה לקבלת סל – משפחתו או קרוביו אינם יכולים להגיש זאת בשמו. יתר על כן, על מנת לקבל זימון לוועדת סל שיקום ביטוח לאומי צריכים לאשר זאת – אם הם דחו את הבקשה, לא ניתן יהיה לקדם את הבקשה לזימון.
קבלת סל שיקום – איך זה עובד?
על מנת לקבל את השירותים הכלולים, המתמודד צריך לשלוח בקשה לוועדת סל שיקום. הוא אינו יכול לשלוח בקשה בעצמו אלא זקוק למתאם טיפול, לדוגמא: עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק, פסיכיאטר, פסיכולוג, אח מוסמך, איש צוות מתחום בריאות הנפש או מטעם בית חולים פסיכיאטרי ועוד. אדם שאין לו מתאם טיפול, יכול להגיש פנייה ישירות לוועדה. הפנייה כוללת טפסים רבים, ביניהם: דו"ח מצב רפואי, תמונת מצב פסיכו סוציאלית, הערכה תפקודית, המלצות בדבר קבלת השירותים, טופס עם אחוזי הנכות וסעיפיו, טופס ויתור סודיות ועוד. מצרפים את כל הטפסים הנדרשים וכן טופס הבקשה ושולחים בדואר לוועדת השיקום האזורית.
לאחר תקופת זמן של עד כחודש מהתאריך בו הוועדה קיבלה את הטפסים, המתמודד יוזמן להגיע לוועדה. שם, מכירים בפניו את השירותים וחושבים יחד על מטרות תפקודיות ספציפיות עבורו. לאחר מכן, מחליטים האם לאשר או לדחות את התוכנית השיקומית, ובמקרה של אישור – מה סדר גודל של התוכנית: האם מלאה, חלקית, או עם שינויים. החלטת הוועדה תישלח בדואר למתאם השיקום או למתמודד עצמו.
במקרה בו האדם אינו מרוצה מההחלטה ניתן לערער בכתב תוך 45 ימים לאחר קבלת ההחלטה. במקרה בו האדם מרוצה מההחלטה, ניתן לפנות לנותני השירות. אלו חברות שעוזרות לממש את תוכנית סל השיקום ומלווה אותו בכך.
יש לציין כי למרות שמדובר באנשים הנמצאים במצב כלכלי לא טוב בדרך כלל, השירות אינו חינמי. לכן, כדי שיוכלו לבצע את כל ההליך של קבלת שירותי סל שיקום משרד הבריאות מסבסד אותו, ומתמודדי הנפש אמורים לשלם סכום כסף של השתתפות עצמית, נמוכה יחסית. שירות זה ניתן בכל רחבי הארץ, ניתן לברר באתר משרד הבריאות מהי עמדת השירות הקרובה לביתכם.
השירותים הכלולים
- דיור – אדם הזכאי לקבלת סל עשוי לקבל סיוע ותמיכה בדיור. סוג הדיור נקבע על פי רמת התפקוד והמסוגלות שלו – מסגרות הדיור שונות זו מזו ברמת העצמאות והתמיכה שהן נותנות. סוגי הדיור כוללים הוסטלים כסוג דיור הנתמך ביותר ועד סיוע בשכר דירה עבור דירות עצמאיות לחלוטין, כסוג העצמאי ביותר. באשר לכל סוג דיור, הסיוע כולל את כלל השלבים הקשורים למגורים: מציאת מקום מגורים ברמת עצמאות שנקבעה, סיוע ברכישת חפצים ראשוניים למגורים עצמאיים וכן ליווי במהלך המגורים. רמת אינטנסיביות הליווי נקבעת גם היא על פי רמת העצמאות והמסוגלות של אותו אדם. השאיפה היא שאדם יעבור לרמת עצמאות גבוהה ככל האפשר עם הזמן.
- השכלה – מתמודדי נפש רבים נאלצו לפרוש מלימודיהם בשלב כזה או אחר, בשל התפרצות המחלה או השפעתה המתמשכת. לכן, ניתן בעזרת סל שיקום להשלים לימודים – החל מהשלמת בגרויות ועד ליווי בלימודים אקדמיים.
- תעסוקה – נדבך חשוב במעבר לחיים עצמאיים ומשוקמים. מתמודד נפש שנמצא כשיר לעבוד יכול למצוא מקום עבודה עם רמות תמיכה שונות. למשל אדם שזקוק לתמיכה מרבית יכול לעבוד במפעל מוגן, שם הוא יקבל הדרכה ויהיה מוקף בצוות תומך לאורך כל השהות שלו. לעומת זאת, אדם שיכול לעבוד ברמת עצמאות גבוהה, יכול לקבל ליווי מינימלי כשהוא עובד בשוק החופשי. לעיתים הליווי גלוי ובשיתוף פעולה מלא עם מקום העבודה, אך לעיתים הוא דיסקרטי אם האדם מעוניין בכך ויש לכך אפשרות.
- פנאי – שירות זה כולל השתתפות בפעילויות פנאי ותרבות בקהילה וכן רכישת מיומנויות חברתיות. החברה היא חלק גדול מהקהילה ואירועי הפנאי הכלולים בה, אירועים אלו עשויים לשמש כפלטפורמה טובה ליצירת קשרים חברתיים. מטרת הליווי של הסל היא לעזור לאדם לעבוד על מיומנויות חברתיות וליצור קשרים משמעותיים.
- ליווי ותמיכה במשפחה – בנוסף לזכאי סל שיקום ביטוח לאומי מכיר בכך שיש צורך בתמיכה וייעוץ עבור משפחות מתמודדי הנפש. כחלק מהליווי ישנן אפשרויות רבות: ייעוץ, תמיכה פרטית וקבוצתית, הרצאות ועוד.
- טיפולי שיניים – כחלק משירותי סל שיקום משרד הבריאות מסבסד טיפולים אלו, שהם יקרים במיוחד. מתמודדי הנפש הזכאים יקבלו סיוע במימון הטיפולים של שיקום הפה, וסכום ההשתתפות העצמית יהיה נמוך יחסית הודות לכך. הטיפולים נעשים רק במרפאות בעלות הסדר עם משרד הבריאות.
תעסוקה כגורם מסייע
לתעסוקה יש השלכות חיוביות לא רק על מצבו הכספי של מתמודד הנפש, אלא – אם זה מקום מתאים, גם על מצבו הנפשי. מרגע שאושר הסל, אמורים לגשת לגופים שונים שקשורים לכך ולהתחיל להסתייע בהם, בתוך חצי שנה. מבחינת פרנסה, משתמשים במונחים הבאים:
- תעסוקה מוגנת – היבט בסיסי של סל שיקום הוא סיוע בהשתלבות במקומות כגון "מפעלים מוגנים". אלה מפעלים במימון משרד הבריאות, בהם נמצאים מדריכי שיקום ועובדים סוציאליים שמסייעים למתמודדי הנפש.
- תעסוקה נתמכת – סיוע להשתלבות במקום עבודה רגיל.
- תעסוקה מעברית – הליך של מעבר הדרגתי, מעבודה במסגרת של תעסוקה מוגנת לעבודה במסגרת תעסוקה נתמכת.
עוד על ההיבט הכספי של סל שיקום
הסל כולל כאמור גם סיוע במציאת עבודה והשתלבות במקומות עבודה. ישנו גם היבט של סיוע בהשכלה, שהיא עזר נוסף שמוביל ליכולת האדם לפרנס את עצמו. לכן עשויה לעלות השאלה, האם העבודה לא מתנגשת עם קבלת קצבת נכות (על רקע נפשי)? חשוב לדעת, שעבודה וקבלת סל שיקום למתמודדי נפש יכולים להיות במקביל לקבלת קצבת הנכות. יש למעשה מה שמכונה "חוק לרון", אשר מתייחס בדיוק לנקודה זו (אם כי לא רק). זהו למעשה "החוק לשילוב נכים בעבודה", שהוא תיקון לחוק הביטוח הלאומי שנקבע בשנת 2009. לפי החוק, בהכנסה של עד 5300 ש"ח, ממשיכים לקבל את קצבת הנכות במלואה. המטרה בכך ובכלל בכללים השונים שמגדיר חוק זה, היא לעודד השתלבות בשוק העבודה.
סל שיקום בקונטקסט הרחב
כפי שראיתם, סל שיקום מספק סיוע כמכלול רחב למדי ושימושי מאוד. עם זאת, מצבי מגבלה כאלה ואחרים מציבים פעמים רבות אתגרים רחבים למדי בחיי היום יום של מי שסובלים מהם. גם סל השיקום הוא חלק ממכלול מעט יותר רחב שמנסה לפתור זאת. מנקודת מבט זו, הסל משלים עזרים נוספים, בהם
- קצבת נכות – נכות אולי מתקשרת בתודעה הציבורית בעיקר למגבלה פיזית, אך כפי שהזכרנו קודם, המוסד לביטוח לאומי מכיר גם בנכות נפשית. בהתאם לאחוזים שנקבעו לכך, ניתן לקבל קצבת נכות. אז מחד, סל השיקום חוסך עבור מתמודדי נפש הוצאות שונות ומשמעותיות, כגון דיור. אך מאידך, עדיין יש להם הוצאות שוטפות מסוגים שונים, אשר קצבת הנכות עשויה לסייע מאוד להתמודד איתם.
- סיוע ממשרד הביטחון – פגיעה נפשית שהרקע שלה הוא שרות במערכת הביטחון, עשויה לזכות גם בסיוע ממשרד הביטחון.
- מה לגבי ביטוחים פרטיים? – ביטוחי בריאות פרטיים מכסים היבטי בריאות רבים למדי וחשובים. לא רבים שמים לב, אך הנושא הנפשי לרוב לא מקבל בהם ביטוי. כך גם לגבי הביטוח בקופות החולים והביטוחים המשלימים השונים שהן מציעות (שב"ן). גם נקודה זו מחזקת את החשיבות של שירותים אלה, אשר ניתן לקבל מהמוסד לביטוח לאומי
סל שיקום- לסיכום
סל שיקום זה בעצם קבוצת שירותים הניתנים למתמודדי נפש שנמצאו זכאים לכך. שירותים אלו מגוונים וכוללים ליווי ותמיכה לאורך כל הדרך כמו פנימייה טיפולית, על פי הצורך של אותו מתמודד. מאחר ומדובר בשירותים יקרים, כדי שמתמודדי הנפש יוכלו לממש את שירותי סל שיקום משרד הבריאות מסבסד אותם.
